Vayedaber

Shvi'ite

Daf 8a

משנה: לֹא יִפְתַּח אָדָם מַחְצֵב בִּתְחִילָּה לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ עַד שֶׁיְּהוּ שָׁם שָׁלֹשׁ מוֹרְבִיּוֹת שֶׁהֵן שָׁלֹשׁ עַל שָׁלֹשׁ עַל רוּם שָׁלֹשׁ שִׁיעוּרִין עֶשְׂרִים וְשֶׁבַע אֲבָנִים. גֶּדֶר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשֶׂר אֲבָנִים שֶׁל מַשּׂוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּֽטְלוּ. שִׁיעוּר גֶּדֶר עֲשָׂרָה טְפָחִים פָּחוֹת מִכֵּן מַחְצֵב וְגוֹמְמוֹ עַד פָּחוֹת מִן הָאָרֶץ טֶפַח. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים מִתּוֹךְ שֶׁלּוֹ אֲבָל מִתּוֹךְ שֶׁל חֲבֵירוֹ מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה יִטּוֹל. בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁלֹּא הִתְחִיל בּוֹ מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית. אֲבָל אִם הִתְחִיל בּוֹ מֵעֶרֶב שְׁבִיעִית מַה שֶׁהוּא רוֹצֶה יִטּוֹל.

Traduction

On ne doit pas (en cette année ouvrir une carrière dans son champ (on semble le cultiver), à moins qu’il y ait déjà une ouverture de 3 tranchées carrées, ayant 3 coudées en longueur, largeur et épaisseur, représentant ensemble 27 pierres de taille (d’une coudée cubique chacune). Si un mur (dans un champ) se compose de dix pierres, formant chacune la charge de 2 hommes, on peut les enlever (83)Cela n'a pas l'apparence d'un travail agricole.. Ce mur doit avoir pour mesure 10 palmes de hauteur. S’il est moindre (84)S'il est moins haut, ou s'il y a moins de pierres, ou si elles sont moins lourdres., on peut le tailler et le renverser, jusqu’à ce qu’il en reste près d’un palme au-dessus du niveau de la terre (85)Afin qu'il soit impossible d'ensemencer cette partie.. Dans quel cas tout cela a-t-il lieu? lorsqu’il s’agit de son propre champ; mais du champ d’un voisin, on peut prendre autant que l’on veut (l’apparence de labourage disparaît). En outre, cela est dit lorsque le travail d’extraction n’a pas été commencé à la veille de la 7e année; mais, au cas contraire, on peut en prendre autant que l’on veut (il n’y a plus de soupçon injuste).

Pnei Moshe non traduit

מתני' לא יפתח אדם מחצב בתחלה לתוך שדהו. בשביעית והוא מקום שחוצבין ממנו אבנים לבנין אין פותחין אותו בתחלה שלא יאמרו לתקן שדהו הוא מתכוין ומסיר את האבנים ולא להוציאן לבנין:

עד שיהו בו. במקום הזה מקודם שביעית:

שלש מרביות. והן שורות של אבנים:

שהן ג' על ג' על רום ג'. כלומר שבכל שורה ושורה יהיו ג' על ג' אבנים זע''ז וכל אבן ואבן הוא אמה על אמה ברום אמה נמצא בכל שורה תשעה אבנים ותהיה השורה ג' אמות אורך על ג' אמות רוחב ברום ג' אמות ונמצא בכל הג' שורות הן כ''ז אבנים:

גדר שיש בו עשרה אבנים של משוי שנים שנים. שכל אחת היא משאוי. של שני בנ''א הרי אלו ינטלו שהרואה יודע שהגדולות כאלה לצורך אבנים הוא נוטל ולא מיתחזי כמפנה המקום לעשותו שדה ומתוך שהותר לו ליטול אלו נוטל את כל האבנים שבגדר:

פחות מכאן. שהיה הגדר פחות מי''ט. או שהיו פחות מעשר אבנים או שהיו האבנים קטנות ממשוי שנים שנים:

מחצב וגוממו. ונוטל ממנו עד פחות מהארץ טפח. כלומר שהטפח הסמוך לארץ יניח כדי שלא יהא ראוי המקום לזריעה:

בד''א מתוך שלו. דאז צריך שלא יהא נראה כרוצה לתקן שדהו אבל מתוך של חבירו מה שהוא רוצה יטול וכן דוקא בזמן שלא התחיל לפנות מערב שביעית אבל אם התחיל בו מערב שביעית נוטל מה שהוא רוצה ועד סמוך לארץ דמכיון שהתחיל מקודם לא מיחזי כמתקן שדהו בשביעית:

הלכה: הֵיךְ עֲבִידָא תְּלָתָא זִימְנִין מִן תֵּשַׁע תִּשְׁעָה זִימְנִין מִן תְּלָת עֶשְׂרִין וְשֶׁבַע.

Traduction

Comment arrive-t-on à ce chiffre? par la supputation 3 x 3 x 3 = 27.

Pnei Moshe non traduit

גמ' היך עבידא. הא דקתני שהם ג' על ג' מפרש:

תלתא זימנין מן תשע תשע זימנין מן תלת. כלומר שבכל שורה ושורה עושה ג''פ של ג' אבנים זו על זו היינו דקאמר מן תשע תשע זימנין שבכל שורה יש תשעה אבנים אבל אין התשעה מסודרות זו אצל זו באורך תשעה דא''כ תלתא זימנין מן תשע תשע מיבעי ליה למימר אלא שהן מונחות ג' ג' ועל גבי ג' שבתחלה מסדר ג' שורות של ג' אבנים זו אצל זו והן פעם אחת תשעה וחוזר ומניח עליהן ג' על ג' אבנים והן שני פעמים תשעה וחוזר ומניח עוד ג' של ג' אבנים עליהן והרי הן ג''פ של תשע תשע פעמים:

מן תלת. וזהו כדאמרן שבכל פעם של תשעה יש ג' של ג' שהן בין הכל עשרין ושבע והשתא מדויק ג''כ לישנא דמתני' ג' מורביות ובכל מורביה ג' של ג' ונמצא שכשהן מונחות כולן זו על זו יש בהן ג' אמות אורך וג' אמות רוחב וברום ג' אמות לפי שכל אבן ואבן אמה אורך ואמה רוחב וברום אמה אחת כדפרישית במתני':

תַּנֵי מַחְצֵב שֶׁבֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵירוֹ וּפָתַח בּוֹ חֲבֵירוֹ בְּהֵתֵיר מוּתָּר. וְאִם הָֽיְתָה רֵיקָה אָסוּר.

Traduction

On a enseigné: s’il y a une carrière entre le champ de l’un et celui de son voisin, et que celui-ci l’a ouverte dans des conditions permises (soit la 6e année, soit par l’ouverture de 27 pierres), il est permis de s’en servir même en cette 7e année; mais si elle est vide du côté du voisin (que celui-ci n’a plus rien à en extraire), il est interdit de l’ouvrir.

Pnei Moshe non traduit

תני. בברייתא:

מחצב של אבנים שבינו לבין גבול חבירו ופתח בו חבירו בהיתר קודם שביעית מותר לכאו''א מהם ליטול ממנו בשביעית:

ואם היתה. אותה המחצב ריקה שאין בה אבנים שפתח לחצוב משם קודם שביעית אסור:

תַּמָּן תַּנִינָן הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא הַגִּזְרָה הַגּוֹבְלִית בְּפוֹתֵחַ טֶפַח. אָמַר רִבִּי חִייָה בַּר בָּא הָדָא אָֽמְרָה זֶה שֶׁהוּא מְקַבֵּל נִדְבָּךְ מֵחֲבֵירוֹ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת לוֹ אַרְבָּעָה טְפָחִים כְּדֵי מָקוֹם. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָא אָֽמְרָה כֵן וּבְמָה אָֽמְרוּ הַזִּיז מֵבִיא אֶת הַטּוּמְאָה בְּכָל שֶׁהוּא בְּזִיז שֶׁהוּא גָבוֹהַּ מִן הַפֶּתַח שְׁלֹשָׁה נִדְבָּכִין שֶׁהֵן שְׁנֵים עָשָׂר טֶפַח. וְלָמָּה תַנִינָן נִדְבָּכִין לְמִדַּת הַדִּין.

Traduction

On a enseigné ailleurs (81)Mishna (Ohalot 14, 1).: ''le prolongement du toit propage l’impureté, quelque petit qu’il soit; mais, pour la gargouille et le grenier, il faut que l’espace ouvert le soit au moins d’un palme''. Ceci prouve, ajoute R. Hiya bar Aba, que celui qui accepte de son prochain la mission de construire une muraille doit laisser pour l’emplacement un espace libre de 4 palmes. En effet, dit R. Yossé, la fin de la Mishna précitée l’indique: le prolongement du toit communique l’impureté malgré son exiguïté, à la seule condition qu’il ne soit pas élevé au-dessus de la porte à plus de trois constructions (82)C'est sans doute de ce terme que dérive le mot arabe figurant p.351 selon Fleischer au Wörterbuch Lévy, 2, 569b., ayant chacune 4 palmes, soit un total de 12 palmes. Et pourquoi parle-t- on de ces constructions? (il suffirait de dire qu’il faut 12 palmes). C’est pour enseigner quelle hauteur elles doivent avoir.

Pnei Moshe non traduit

תמן תנינן. (בריש פי''ד דאהלות) הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא כדמפרש התם במתני' איזהו הזיז שפניו למטה כלומר שהזיז הזה היוצא מן פתח הבית כפוף למטה לארץ ואז שיעורו להביא את הטומאה להבית בכל שהוא ואם פניו למעלה זהו נקרא הגיזרה או הגיבלית ואינו מביא את הטומאה אלא בפותח טפח ומסיים שם במתני' ובמה אמרו הזיז מביא את הטומאה בכל שהוא בזיז שהוא גבוה מן הפתח שלשה נדבכין שהם שנים עשר טפח וכלומר שגם בזיז שהוא גבוה מן הפתח ג''כ הדין כן ובלבד שלא יהא גבוה מעל גבי הארץ אלא עד י''ב טפח ולא יותר אבל אם הוא גבוה מעל הארץ יותר מכאן אינו מביא את הטומאה אלא בפותח טפח:

הדא אמרה זה שהוא מקבל נדבך מחבירו. שהוא מקבל עליו לעשות נדבך לחבירו והוא שורה של אבנים צריך לעשות לו שיהא הנדבך ארבעה י''ט שהוא כדי מקום חשוב דהא קחשיב במתני' ג' נדבכים שהן י''ב טפחים וזהו ד''ט לכל נדבך ולמד ר' חייא בר בא לענין מקח וממכר מהמתני' דקתני לענין שיעור גבי טומאה:

מתניתא אמרה כן כלומר דר' יוסי מחזק דברי ר' חייא בר בא שלא תקשה מנין לנו ללמוד דין ממון מדין טומאה וקאמר דמלישנא דהאי מתני' שמענו כן דקתני ובמה אמרו וכו'. כדפרישית ולמה תנינן נדבכין לא הוי ליה למיתני אלא בגבוה י''ב טפחים ומאי קמ''ל בשיעורא דנדבכין אלא למדת הדין כלומר להשמיענו אגב דגם לענין דין ממון הוא כן דסתם נדבך שיעורו בגובה ד''ט:

וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֶא בֵּין סַהַר לְסַהַר 8a כִּמְלוֹא סַהַר. אוֹתוֹ הַמָּקוֹם חוֹלֵב בּוֹ. גּוֹזֵז בּוֹ וּמוֹלִיךְ וּמֵבִיא אֶת הַצֹּאן דֶּרֶךְ עָלֶיהָ.

Traduction

à condition qu’entre un grillage et l’autre, il n’y ait pas un espace égal au grillage même. Dans l’intervalle on amène le bétail, soit pour traire le lait, soit pour la tonte, et il sert enfin de passage pour faire entrer et sortir les troupeaux.

תַּנֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָֽעְזָר אוֹמֵר אִם רָצָה תוֹקֵעַ אֵת הַיָּתֵד בָּאָרֶץ וְעוֹשֶׂה סְהָרִין אַרְבָּעָה בְּאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ שֶׁל שְׁמוֹנַת סְאִין.

Traduction

On a enseigné: Selon R. Simon ben Eleazar, on peut à volonté enfoncer des pieux en terre autour du champ et établir ainsi des parcs de 8 saas autour des 4 côtés du champ (soit 2 saas de toutes parts).

Pnei Moshe non traduit

תני רשב''א אומר וכו'. כל זה הוא בתוספתא שם בסוף הפרק עד תני השוכר את הצאן:

אם רצה. שלא להקיף המקום במחיצה תוקע את היתד בארץ ועושה בהיקף ד' סהרין בד' הרוחות של שמנת סאין. ובתוספתא לא גריס אלא סתם ד' סהרין מד' רוחותיה. ולפי גי' דהכא רשב''א כרשב''ג ס''ל דמקום הסהר הוא בית ת' סאין:

אֵין מְדַייְרִין לֹא בְשַׁבָּתוֹת וְלֹא בְיָמִים טוֹבִים וְלֹא בְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֲפִילוּ בְטוֹבָה וְאֵינוֹ רַשַּׁאי לְהוֹשִׁיב שׁוֹמֵר וְלֹא לְנָעֵר אֶת הַצֹּאן וְאִם בָּאוּ מֵאֵילֵיהֶן אֵין מְסַייְעִין אוֹתָן. וְאִם הָיוּ עוֹשִׂין עִמּוֹ בְשַׁבָּתוֹת וּבְיָמִים טוֹבִים הוּא רַשַּׁאי לְהוֹשִׁיב שׁוֹמֵר וּלְנָעֵר אֶת הַצֹּאן. וְאִם בָּאוּ מֵאֵילֵיהֶן מְסַייְעִין אוֹתָן. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר בַּשַּׁבָּת מְדַייְרִין בְּטוֹבָה. וּבְיוֹם טוֹב בִּמְזוֹנוֹת. וּבְחוֹלוֹ שֶׁל מוֹעֵד אֲפִילוּ בְשָׂכָר.

Traduction

On ne doit pas envoyer le bétail en pâturage ni le Shabat, ni aux jours de fête, ni aux jours de demi-fête (79)Babli, Moed Qatan 12a., ni même en laissant au pasteur (pour tout salaire) le profit qui en naîtra; il n’est pas permis non plus en ces jours de préposer un gardien, ni de déplacer le troupeau, et si les animaux sont sortis spontanément, on ne les aide pas pour revenir. Si le gardien est rétribué par période, soit à la semaine, soit au mois, il lui est permis d’exercer sa surveillance en ce jour, de faire sortir les troupeaux, ou de les ramener s’ils sont sortis spontanément. On a enseigné que, selon R. Simon ben Gamliel, il est permis de laisser parquer les troupeaux, en abandonnant au pasteur pour cette peine la plus value du sol; aux jours de fête, c’est permis en payant le pasteur par de la nourriture; enfin, aux jours de fête, on lui donne pour cela un salaire.

Pnei Moshe non traduit

אין מדיירין לא בשבתות וכו'. אין מכניסין את הבהמות בשדה כדי שיוציאו זבל שתזדבל השדה:

אפי' בטובה. אדלמטה קאי וכך כתוב בתוספתא אפי' בטובה אם באו מאליהם אין מסייעין אותן כלומר אם של עכו''ם הן ואפילו באו מאליהם אין מסייעין אותם להסיען ממקום למקום כדי שתזדבל כל השדה ואפי' בהחזקת טובה בעלמא ואין העכו''ם נותנין להם כלום אסור:

ואין רשאי להושיב שומר ולנער את הצאן. כך הוא בתוספתא. כלומר שלא יושיב שומר שינער את הצאן ממקום למקום כדי שיוציאו זבל על פני השדה:

ואם היו עושין עמו בשבתות וביו''ט. כלומר אם היה ישראל זה שכיר שבת או חודש או לשנה של העכו''ם כדי לשמור צאנו רשאי הוא להושיב שומר ולנער את הצאן דזהו בהבלעה ומותר להת''ק:

תני רשב''ג וכו'. בשבת דוקא בחנם אלא בהחזקת טובה בעלמא וביו''ט מותר בשביל מזונות שנותן לו העכו''ם ובחולו של מועד מותר בשכר:

תַּנֵּי הַשּׂוֹכֵר אֶת הַצֹּאן אָסוּר לְנָעֲרָהּ. מַהוּ לְנָעֲרָהּ מוֹלִיכָהּ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם. הָדָא אָֽמְרָה בְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לִזְמַן מוּעָט. אֲבָל בְּשֶׁשְּׂכָרָהּ לִזְמַן מְרוּבָּה מוּתָּר. אוֹתוֹ הַיּוֹם הָאַחֲרוֹן אָסוּר.

Traduction

– On a enseigné: celui qui loue les bestiaux (pour le fumier) ne doit pas les contraindre à produire le plus de fumier possible en les forçant à marcher beaucoup. Ceci se rapporte au cas où on les a loués pour une courte durée (afin que le propriétaire ne perde pas tout le revenu de ses bestiaux); mais, lorsqu’ils sont loués pour un long espace de temps, c’est permis, à l’exception du dernier jour.

Pnei Moshe non traduit

תני השוכר את הצאן. מחבירו לחלוב או לגזוז אסור לנערה. כדמפרש מהו לנערה מוליכה ממקום למקום כדי שתטיל את כל הזבל מפני שמפסיד להמשכיר וכדמסיק ואזיל הדא אמרה דוקא בששכרה לזמן מועט על יום או יומים ואח''כ מחזירה להבעלים ונמצא שמפסיד אותו אם מנערה אבל אם השכירו לזמן מרובה נתרצה המשכיר בזה דכל אותו הזמן יהיה הזבל של שומר ומותר לנערה:

אותו היום האחרון. של זמן השכירות ומחזירה להמשכיר אסור לנערה דעכשו מפסידו:

רִבִּי חוּנָה בְשֵׁם רַב נַחְמָּן בַּר יַעֲקֹב הָהֵן דַּאֲזַל לֵיהּ לְצוֹרְכָה וְלָא מִתְעֲנֵי ייֵזִיל מִן אָתָר לְאָתָר וְהוּא מִתְעֲנֵי. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם מַר עוּקְבָּן חַפְרִיתָה עִיקָּר טָב לִמְעֵיהּ.

Traduction

A ce propos, R. Houna dit au nom de R. Nahman ben Jacob: si quelqu’un éprouve un besoin qu’il ne peut satisfaire, il fera bien de marcher en long et en large, et la selle lui deviendra facile. Rav au nom de Mar-Oukban recommandait en ce cas de manger d’un certaine racine de plante digestive (80)''Ce ne saurait être la pomme de terre, selon le Arukh, édit. Landau; est-ce le raifort? Selon J. Lévy: Grummet.'', propice aux intestins.

Pnei Moshe non traduit

ההן דאזיל ליה לצורכה ולא מתעני. מי שהולך לעשות צרכיו ולא נפתח מעיינו ואינו יכול להפנות ילך ממקום למקום שמתוך שהוא מרבה בהליכה נפתח מעיינו. ואיידי דאיירי במנער הצאן ממקום למקום נקט להא:

חפריתה. הוא מין ירק מהשחת ודוגמתו בפ''ו דיבמות (דף ס''ג) מאה זוזי בארעא מילחא וחפורה:

עיקר טב למעייה. זהו עיקר ותרופה לפתוח המעיים של בן אדם:

רִבִּי חִייָא בַּר בָּא שָׁאַל עַד שֶׁלֹּא פָּֽסְקוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה מַהוּ שֶׁיְּהֵא מוּתָּר לְהוֹצִיא מִן הַסַּהַר וְלִיתֵּן לְתוֹךְ שָׂדֵהוּ כְּדֶרֶךְ הַמְּזַבְּלִין.

Traduction

R. Hiya bar Aba demanda: est-il permis, avant la cessation habituelle des travaux d’agriculture, de faire sortir les troupeaux du parc et de les faire paître dans le champ, comme l’on agit d’ordinaire lorsqu’on veut le fumer? (la question reste irrésolue).

Pnei Moshe non traduit

ר' חייא בר בא שאל. על סיפא דמתני' קאי דקתני ומוציא מן הסהר ונותן לתוך שדהו ומספקא ליה דאם דייקינן ממשנה יתירה זו דאף עד שלא פסקו עובדי עבודה מותר להוציא מן הסהר ליתן לתוך שדהו כדרך המזבלין וטעמא דאיכא צד קולא בסהר משום דדחיקא ליה המקום שהבהמות עומדין שם תמיד ומתמלא זבל ואיכא למימר דאף קודם לכן התירו לו כשעושה האשפות כדרך המזבלין דאל''כ מאי קמ''ל בהא דמ''ש סהר מחצר או דילמא איפכא אמרינן דאיכא צד חומרא בסהר מפני שדרך לפנות הזבל מתוך הסהר לתוך השדה והו''א דמסהר אסור לפיכך קמ''ל דאף מן הסהר מותר ולעולם אחר שפסקו עובדי עבודה דוקא:

Shvi'ite

Daf 8b

משנה: אֲבָנִים שֶׁזִּיעֲזָעֲתָן הַמַּחֲרֵישָׁה אוֹ שֶׁהָיוּ מְכוּסּוֹת וְנִתְגַּלּוּ אִם יֵשׁ בָּהֶן שְׁתַּיִם שֶׁל מַשּׂוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ יִינָּֽטְלוּ. וְהַמְּסַקֵּל אֶת שָׂדֵהוּ נוֹטֵל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת וּמַנִּיחַ אֶת הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ. וְכֵן גַּרְגִּר שֶׁל צְרוֹרוֹת אוֹ גַל שֶׁל אֲבָנִים נוֹטֵל אֶת הָעֶלְיוֹנוֹת וּמַנִּיחַ אֶת הַנּוֹגְעוֹת בָּאָרֶץ אִם יֵשׁ הַתַּחְתּוֹן סֶלַע אוֹ קַשׁ הֲרֵי אֵלּוּ יִינָּֽטְלוּ.

Traduction

Si quelques pierres ont été déplacées par la charrue, ou si elles avaient été couvertes de terre, puis dénudées, ou s’il y en a deux qui forment chacune la charge de 2 hommes, on peut les enlever (86)Et, en leur faveur, on peut même emporter d'autres pierres placées auprès d'elles.. Celui qui enlève les pierres de son champ prend les supérieures et laisse celles du bas, qui touchent à la terre. On procède au même choix pour un tas de cailloux, ou un monceau de pierres; mais s’il y en a au-dessous un roc ou de la paille, on peut les enlever toutes (on voit aussi qu’il ne s’agit pas de culture).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אבנים שזעזעתן המחרישה. האבנים שבשדה והמחרישה זעזעתן מעט ממקומן ומפרש בגמ' לאו דוקא שכבר זעזעתן אלא אפי' ראויות הן לכך ועתידה המחרישה לזעזע אותן וזה נלמד ג''כ מהתוספתא דתנינן (בפ''ג) אבנים תושבות שהמחרישה מזעזעתן כלומר שהן מיושבות עדיין בקרקע אבל אינן קבועות בעומק בארץ ועתידה המחרישה לזעזען:

או שהיו מכוסות. בעפר ונתגלו:

אם יש בהן שתים של משוי שנים שנים הרי אלו ינטלו. אותן וקמ''ל דאף שראויין הן שהמחרישה תזעזע אותן מ''מ בעינן דוקא שיהו של משוי שנים שנים ואם היו קטנות מזה לא ינטלו:

המסקל שדהו בשביעית. מפני שהוא צריך לאבנים ומסלקן מן השדה נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ שלא יהא נראה כמתקן שדהו לזריעה:

וכן גרגיר של צרורות. אבנים קטנות האסופות במקום אחד:

ואם יש תחתיהן סלע או קש. דאין מקום הזה ראוי לזריעה הרי אלו ינטלו כולן:

משנה: אֵין בּוֹנִין מַדְרֵיגוֹת עַל פִּי גֵּאָיוֹת עֶרֶב שְׁבִיעִית מִשְּׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְתַקְּנוֹ לַשְּׁבִיעִית. אֲבָל בּוֹנֶה הוּא בַּשְּׁבִיעִית מִשְּׁפָּֽסְקוּ גְשָׁמִים מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַתְקִינָן לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית. וְלֹא יִסְמוֹךְ בֶּעָפָר אֲבָל עוֹשֵׂהוּ חַייִץ. כָּל אֶבֶן שֶׁהוּא יָכוֹל לִפְשׁוֹט אֶת יָדָיו וְלִיטְּלָהּ הֲרֵי זוּ תִינָּטֵל.

Traduction

Dans la 6e année, après la cessation des pluies, on ne construit pas de degrés (87)Servant à aller puiser l'eau pour l'arrosage. à l’entrée des vallées, parce que ce travail préparatoire profiterait à la 7e année; mais, par contre, on peut les bâtir dans la 7e année, après la cessation des pluies, parce que cela profitera à la fin de cette année. On ne peut pas remuer la terre pour ériger une digue (servant à se garer de l’eau (88)On semblerait vouloir arroser le champ.; mais on peut, dans ce but, y placer des pierres taillées (89)Cf. (Ez 13, 10). (et superposées sans ciment). En général, on peut enlever toute pierre qu’il est aisé de prendre en étendant seulement la main (c’est pour bâtir).

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין בונין מדרגות על פי גיאיות ערב שביעית משפסקו הגשמים. גיאיות הן השדות הנתונות בעמק ועושין להן מדרגות ומעלות על שפתן שיהא נוח לירד בהן ולעלות מהן ומפני שדרך לתקן השדות אחר שעבר זמן הגשמים להכי נקט התנא משפסקו הגשמים ואין בונין או מתקנין אותן בערב שביעית מפני שנראה שהוא מתקן שדהו לשביעית לירד בתוכה ולזורעה שהרי בשביל שנת ששית אין לתלות עכשיו שכבר פסקו הגשמים:

ולא יסמוך בעפר. וכשהוא בונה את המדריגות בשביעית שאמרנו שהוא מותר לפי שנראה שתיקון המדרגות הוא למוצאי שביעית אבל מ''מ לא יסמוך את הגיא בעצמו ג''כ למלאות אותו או לתקנו בעפר דזהו מתקן את שדהו בשביעית:

אבל עושהו חייץ. מל' מחיצה כדמפרש בגמרא כדכתיב והוא בונה חייץ כלומר עושה מחיצה על פני הגיא להבדיל אותו מן שאר השדות:

כל אבן וכו' כשהוא בונה על שפת הגיא כל אבן שיכול הוא לפשוט את ידו וליטלו מן הגיא ה''ז תנטל אבל אם אינו יכול להגיע ליטול אותם בהפשטות ידו לא ירד לתוך הגיא כדי ליטלה שזה נראה שיורד לתקן אח שדהו:

הלכה: לֹא סוֹף דָּבָר בְּשֶׁזִּיעֲזָעֲתָן הַמַּחֲרֵישָׁה אֶלָּא אֲפִילוּ מַחֲרֵישָׁה עֲתִידָה לְזַעְזְעָן. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי מַתְנִיתָה אָֽמְרָה כֵן. אִם יֵשׁ בְּכָל אַחַת וְאַחַת שֶׁל מַשּׂוּי שְׁנַיִם שְׁנַיִם הֲרֵי אֵלּוּ יִנָּֽטְלוּ.

Traduction

On ne veut pas dire d’une façon absolue qu’il est seulement permis d’enlever les pierres lorsqu’elles ont été déplacées par la charrue; si mêmes elles occupent une place telle qu’à l’avenir (l’an prochain), la charrue les déplacerait, on peut d’avance les enlever. En effet, dit R. Yossé, une Mishna précédente le dit explicitement: si chaque pierre représente la charge de 2 hommes, on peut déjà l’enlever la 7e année.

Pnei Moshe non traduit

גמ' לאסוף דבר וכו'. כדפרישית במתני':

מתניתא אמרה כן וכו'. ממתני' גופה שמעינן להא דמדקתני של משאוי שנים שנים א''כ צריך עד שיהא בכל אחת ואחת משאוי של שנים ובאבנים גדולות כאילו אי אפשר שתזעזע אותן המחרישה אלא ודאי לא שזעזעתן ממש קאמר אלא שעתידה לזעזע אותן וכלומר שראוין הן לכך לפי המקום שמונחות בארץ שאינן קבועות בעומק הרבה והמחרישה יכולה לנגוע בהן וזהו עתידה לזעזען דקאמר:

רִבִּי יַעֲקֹב בַּר בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. זֹאת אוֹמֶרֶת שֶׁאָסוּר לְלַקֵּט צְרוֹרוֹת מִתּוֹךְ שְׂדֵה חֲבֵירוֹ דִּי מְנַכֵּשׁ וִיהַב עִיסְבֵּיהּ עֲלֵיהוֹן. הָדָא דְתֵימָא בְבִקְעָה אֲבָל בֶּהָרִים וּבִטְרָשִׁים מוּתָּר וְטִיבוּ חָשַׁב לֵיהּ.

Traduction

R. Jacob bar Aboun au nom de R. Simon ben Lakish dit: ceci prouve qu’il est interdit de glaner des cailloux dans le champ de son voisin (90)Si ces pierres n'avaient pas leur emploi, on ne s'expliquerait pas leur présence au champ., parce qu’au lieu d’élaguer les mauvaise herbes, on les couvre de pierres. Ceci s’applique aux vallées; mais, dans les montagnes ou sur les rocs, c’est permis, et le bien que l’on en tire sera restitué à celui qui les enlève.

Pnei Moshe non traduit

ר' יעקב בר בון וכו'. זה מצויין בספרי הדפוס אחר הלכה דלקמן וטעות הוא ואין אנו סומכין על ציון הלז של ספרי דפוס שנעשה מספרי העתקות ולא שלטה יד המגיהים הבקיאים בהם לא כאן ולא בכל מקום אלא כל דבר ודבר לפי הענין השייך לו וזה שייך למתניתין דידן דמדייק מדקתני וכן גרגר של צרורות ש''מ דגם צרורות קטנות נצרכין הן לבעל השדה לאיזה דבר ואע''פ שאינן ראוין לבנין ועלה קאמר זאת אומרת שאסור לאדם ללקט צרורות מתוך שדה חבירו לפי שבעל השדה מקפיד עליהן ולפעמים נצרכין לו:

די מנכש ויהיב עסביה עליהון. כשהוא מנכש את השדה מהעשבים נותן אותן על הצרורות ובמתני' נמי אוסף אותן אל מקום אחד להיות מוכנים להניח עשבים שמנכש עליהן:

הדא דתימר בבקעה. בשדה מישור אבל בשדה שבהרים ובשרשים מקום שטרשים וסלעים מצוין ואינו צריך לכך ולפיכך מותר לאחר ליטלן:

וטיבו חשב ליה. כלומר ואדרבה לטובה נחשבת ליה שמנקה את השדה מן הצרורות ובשדה הרים וטרשים צריכה ביותר שתהא נקיה מן העפר וצרורות:

רִבִּי חִייָה בַּר בָּא שָׁאַל אִילֵּין שִׁיעוּרַיָּא כְּאִינּוּן שִׁיעוּרַיָּא. רִבִּי חִזְקִיָּה רִבִּי יַעֲקֹב בַּר אָחָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא אִילֵּין שִׁיעוּרַיָּא כְּאִינּוּן שִׁיעוּרַיָּא. הָכָא אַתְּ אָמַר שִׁיעוּר גֶּדֶר עֲשָׂרָה טְפָחִים פָּחוֹת מִכֵּן מַחְצֵב וְכֹא אַתְּ אָמַר הָכֵין. מַה נָן קַייָמִין אִם כְּשֶׁהָיוּ שְׁנֵי נִדְבָּכִין נִיתְנֵי שְׁמוֹנָה טְפָחִים. אִם כְּשֶׁהָיוּ שְׁלֹשָׁה נִיתְנֵי שְׁנֵים עָשָׂר טְפָחִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי צֵא חֲצִי טֶפַח לְסִיתּוּת מִכָּן וַחֲצִי טֶפַח לְסִיתּוּת מִכָּאן וְכֵן לְחַבְרֵיהּ נִמְצָא 8b שְׁלֹשָׁה נִדְבָּכִין שֶׁל עֲשָׂרָה טְפָחִים. פָּחוֹת מִיכֵּן אֵינוֹ לֹא גֶדֶר וְלֹא מַחְצֵב.

Traduction

R. Hiya bar Aba demanda: est-ce que les mesures prescrites ici (au § suivant) sont les mêmes que celles qui viennent d’être citées? -Oui, répond R. Hiskia bar Jacob, bar Aha, au nom de R. Yossé bar Hanina. Ici, on dit (ci-après): ''Ce mur doit avoir pour mesure 10 palmes de hauteur; s’il est moindre, on le considère comme une carrière, où l’on peut tailler, etc.'' Comment donc se fait-il que, dans la Mishna précitée, on parle de 12 palmes en hauteur? Dans quelle hypothèse parle-t-on? S’il n’y a que 2 constructions superposées, on devrait parler de 8 palmes? S’il s’agit de 3, faisant 12 palmes, pourquoi n’exige-t-on pas ici le même chiffre? R. Yossé répond: il faut retrancher des 2 côtés ( en haut et en bas) un demi palme pour la place du ciment dans chaque rangée; ce qui revient à dire que les trois rangées, ayant en réalité 10 palmes, prennent la place de 12. Mais lorsque la hauteur est moindre, ce n’est ni une séparation, ni une carrière. reprise: Si un mur (dans un champ) se compose de dix pierres, formant chacune la charge de 2 hommes, on peut les enlever (83)Cela n'a pas l'apparence d'un travail agricole.. Ce mur doit avoir pour mesure 10 palmes de hauteur. S’il est moindre (84)S'il est moins haut, ou s'il y a moins de pierres, ou si elles sont moins lourdres., on peut le tailler et le renverser, jusqu’à ce qu’il en reste près d’un palme au-dessus du niveau de la terre (85)Afin qu'il soit impossible d'ensemencer cette partie.. Dans quel cas tout cela a-t-il lieu? lorsqu’il s’agit de son propre champ; mais du champ d’un voisin, on peut prendre autant que l’on veut (l’apparence de labourage disparaît). En outre, cela est dit lorsque le travail d’extraction n’a pas été commencé à la veille de la 7e année; mais, au cas contraire, on peut en prendre autant que l’on veut (il n’y a plus de soupçon injuste).

Pnei Moshe non traduit

אלין שיעוריא באינון שיעורייא. כלומר אם שיעור האבנים המוזכר במתני' כאן שוה לשיעור הנשנה במתני' דאהלות וקא''ר חזקיה אין דהכי הויא דאילין שיעורייא כמו אלין שיעורייא:

הכא. ופריך והיכא מצית למימר כן דהא הכא במתני' את אמר שיעור גדר שאמרו שנוטל ממנו אבנים הגדולות י''ט והכא במתני' דאהלות את אמר הכין שהנדבך של אבנים גבהו ד''ט והשתא קשיא מה אנן קיימין בגדר דמתני' אם בשהיה בו גובה שני נדבכין א''כ אין כאן אלא ח' טפחים ואמאי תני עשרה ואם בשהיו בו ג' נדבכין י''ב טפחים מבעי ליה:

א''ר יוסי. דלא קשיא דלעולם סתם נדבך של גובה ד''ט הוא והיינו כשניטל מהמחצב אבל כשבא לעשות גדר צריך הוא לסתת האבנים ולתקנם וצא חצי טפח לסיתות מכאן ומכאן לכל נדבך מהעליונים ונשתייר בו גובה ג''ט וכן לחבריה והוא הנדבך האמצעי שצריך ג''כ לסתתו חצי טפח מכאן ומכאן אבל הנדבך השלישי והוא התחתון הסמוך לארץ אין מדרך לתקנו ונמצא עושה הגדר מג' נדבכין שהוא גדר של י''ט א''נ דגם הנדבך התחתון מסתתו כמו שנים העליונים ונשאר מהשלשה גובה תשעה טפחים ועכשיו צריך טיח של סיד וטיט לחברן והוא טפח ונמצא הגדר של ג' נדבכין גבוה י''ט ובמתני' דאהלות דתנן בג' נדבכין שהן י''ב טפחים היינו לשיעורא דנדבכין מקודם שמסתתן הוא דקחשיב וכדי להשמיענו אגב הדין לענין המקבל עליו לחצוב נדבך לחבירו שצריך שיהא בתחלה ד''ט כדאמרינן לעיל:

פחות מכאן וכו'. כלומר אין לו דין גדר שאמרו ולא דין מחצב דרישא דמתני' אלא מחצב ונוטל ממנו עד סמוך לארץ ואף ע''פ שלא פתח מקודם שביעית כדין המחצב:

תַּנֵּי אָמַר רִבִּי יוּדָה בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ אֲפִילוּ יוֹתֵר מִיכֵּן מוּתָּר. אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל בְּמַה דְבָרִים אֲמוּרִים בִּזְמָן שֶׁלֹּא נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵון לְתִיקּוּן שָׂדֵהוּ אֲפִילוּ פָּחוֹת מִיכֵּן אָסוּר. אָמַר רִבִּי בִּיבִי הוֹרֵי רִבִּי יָסָא כְדוֹן תַּנְיָא לְקוּלָּה.

Traduction

On a enseigné: selon R. Juda, tout cela est interdit lorsque l’on veut s’appliquer à l’amélioration du champ; mais, au cas contraire, dut-on même enlever toutes les pierres, c’est permis. R. Simon ben Gamliel dit: C’est permis seulement si l’on ne s’applique pas à améliorer son champ; mais, au cas où l’on s’y applique, il est même interdit d’en enlever moins que la mesure indiquée (ce qui prouverait que l’on ne peut rien y semer). R. Bivi raconte qu’au dire de R. Yossa, on adopte pour règle l’avis le moins grave, celui de R. Juda.

Pnei Moshe non traduit

תני בתוספתא (בריש פ''ג) והועתקה כאן בספרי הדפוס בטעות בדברי ר' יודה ור''ש כמו דגריס שם אר''י בד''א בזמן שנתכוין לתיקון שדהו אבל אם לא נתכוין לתיקון שדהו אפילו דבר מרובה מותר כלומר בהמחצב דרישא או בגדר שאמרנו בהן השיעור הזה דוקא אם כוונתו בהסירו את האבנים כדי לעשות השדה ולתקנה ומשום דבשביעית אסור הוא לתקן שדהו לפיכך אמרו בהן שיעורין הללו כדי שלא יהא נראה שהוא עושה לתקן את שדהו בשביעית אלא מה שנוטל עכשיו צריך שיהא ניכר שלצורך בנין הוא נוטל ולא לתיקון שדהו אבל אם לא נתכוין לתיקון שדהו כלומר שאנו יודעין בו שמעולם אין כוונתו בהסירו את האבנים לתקן שדהו אלא לבנין בלבד כגון שאנו מכירין בו שדרכו בכך:

אפילו יותר מכאן מותר. כלומר מה שהוא רוצה יכול הוא ליטול ואפילו אין באבנים שהוא נוטל השיעור שאמרו וכן אין במחצב כפי השיעור שאמרו נוטל הוא ואף את הכל מאחר שאנו יודעין בו שאין חפצו לתקן שדהו:

ארשב''ג וכו' כלומר דפליג ואיפכא אמרינן ולחומרא דדוקא בזמן שאין אנו חוששין בו שהוא מתכוין לתיקון שדהו בהא דאמרו דנוטל וכפי השיעור ששנינו דתולין בו שלצורך בנין הוא נוטל אבל אם נתכוין וכו'. כלומר שיש לחוש בו שהוא מתכוין לתקן שדהו:

אפי' פחות מכאן אסור. כלומר אף היה בהן כשיעור שאמרו והוא נוטל פחות ממה שהתירו בשיש בהן כשיעור אעפ''כ אסור הואיל דאיכא למיחש ביה דכל מה שהוא נוטל לתקן את שדהו הוא נוטל:

כהדין תנייא לקולא. כר' יהודה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source